החלטה בתיק רת"ק 5480-06-12

המבקש טען בביהמ"ש קמא, כי המשיבה נסעה לאחור, תוך יציאה מחניה, בכביש סואן, בצורה רשלנית ולא אחראית, פגעה ברכבו וגרמה לו לנזק רב. מנגד המשיבה דחתה את טענות המבקש, וטענה, כי לכל היותר הייתה נגיעה קלה בין כלי הרכב, שבוודאי לא גרמה לנזקים הנטענים על ידי המבקשים.

            בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים ועיין בחוות הדעת ובתמונות שהוגשו, דחה, כאמור, את עמדת המבקשים וקיבל את עדות המשיבה, לפיה, לא סביר, כי הנזקים הנטענים נגרמו בתאונה, וכי המבקשים לא הוכיחו קשר סיבתי בין הנזקים לתאונה. ביהמ"ש סמך מסקנתו, לא רק על דברי המשיבה אלא גם על העובדה, שרכבם של המבקשים הושבת מס' חודשים לאחר התאונה, ללא קשר אליה ובלא שהרכב תוקן עובר לכך; על כך, שחוות הדעת בעניין הנזקים שנגרמו, כביכול, לרכבם של המבקשים נערך חודשים רבים לאחר התאונה; וגם, ואולי בעיקר, על תמונות הנזקים הקלים ביותר, אם בכלל, שנגרמו לרכבה של המשיבה ולמיקומם, יחסית לנזקים הנטענים ברכבם של המבקשים. לכן, ביהמ"ש קבע, כי לא נגרם לרכבם של המבקשים נזק ממשי בתאונה, ולכן, כאמור, דחה את התביעה וחייב את המבקשים לשאת בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח.  

2.        המבקש חזר בבקשתו על הטענות שהעלה בפני בית משפט קמא והוסיף, כי בית המשפט התעלם מעיקרי הדברים ומהנזק שנגרם לרכבו עקב נהיגתה הרשלנית והלא מבוקרת של המשיבה; כי התעלם מהחוק ומהפסיקה בנוגע לנסיעה לאחור; כי בפסק הדין קיימות סתירות; כי המשיבה סותרת עצמה בנוגע לשאלה האם פגעה ברכבו של המבקש אם לאו, ובאיזה מיקום פגעה, ולכן יש להטיל ספק במהימנותה ולדחות את טענותיה, הלא נכונות; וכי עדותה של המשיבה 1 אינה ברורה, כוזבת ושקרית; ולכן, כאמור, ביקש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, תוך שהפנה לסעיפי חוק שונים.

3.        מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים. "התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. כדי להשיג את מטרה זו, צמצם המחוקק את הדרישות הפורמאליות ופישט את ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).

            היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש גם להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפניו התברר העניין.

            הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפניה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

4.         ובענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים, בחן את עמדותיהם, עיין בתמונות ובחו"ד שמאי ובסיכומו של הליך מצא שיש לדחות את עמדת המבקשים, אשר מרבית הטענות שהעלו בבקשתם - העלו גם בפני ביהמ"ש קמא. טענותיהם של המבקשים מופנות, בעיקרן, כנגד קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא, וכאמור - אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסק דין על סמך בקשתו של צד לקבוע עובדות אחרות מאלו שנקבעו.

            מעבר לנדרש יצויין, כי ביהמ"ש נימק את ממצאיו, ומהעדויות שעמדו בפניו גם לא ניתן לומר, שקביעותיו חסרות יסוד. נהפוך הוא, ביהמ"ש היה רשאי להעדיף את עדותה של המשיבה על פני עדותם של המבקשים, כאשר עדותה נתמכה בתמונות, המעידות על העדר נזק ברכבה, על גובה הפגוש יחסית לנזקים הנטענים ברכבם של המבקשים ועל העובדה, כי חו"ד השמאי מטעם המבקשים נערכה רק כחצי שנה לאחר התאונה.

ועוד, בצדק קבע בית המשפט, כי לא יינתן פיצוי על נזק תיאורטי, לאחר שהמבקשים הצהירו, כי הרכב הושבת כארבעה חודשים לפני הדיון וללא קשר לתאונה, וכי לא ביצעו בפועל את התיקון שנדרש על פי חו"ד השמאי. ומשכך, מן הראוי היה שהתביעה כלל לא היתה מוגשת.

5.        סיכומו של דבר, לא מצאתי עפ"י החומר שהונח בפני, כי נפלה טעות בהכרעת בית משפט קמא ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

            משלא התבקשה תגובת המשיבות - העירבון על פירותיו יוחזר למבקשים.

            המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,  כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.